אמא שלום . משהו למבדיל בין הזכרון למסיבות העצמאות

הקשר הטראגי שבין אהבת המקום לנוכחות המוות והקינה לרצון. דמותה של אמא שלום אחותו של רבן גמליאל שהיה דמות מרכזית שפעל בדרך האמצע שעמדה בתווך בין אחיה לבין בעלה רבי אלעזר שהיה מיסטיקאי  ואחיה, רבן גמליאל הדיר אותו מבית המדרש ובכך גזר מוות על אחד משניהם. המתח הזה בין אפשרויות קוטביות שאינן מסוגלות לדור בכפיפה מצוי במקום הזה, ורק הדמות המיתולוגית של אמא שלום, יכולה לעמוד מולם ולהציע אפשרות אחרת. מוקדש לחג העצמאו הבא עלינו לטובה

בלכתנו אחר המיטות

כַּאֲשֶׁר תַּעֲמֹד אִמִָּא שָׁלוֹם,* הָאִשָּׁה הָאַחַת הַגְּדוֹלָה לְמַרְאֶה

בְּצַד הַדֶּרֶךְ. בְּשַׁעַר הַגַּיְא אוֹ לְיַד הַקַּסְטֶל תַּחַת אֹרֶן קָנָרִי

וְתִבְכֶּה לְמַעֲנֵנוּ כְּמוֹ עֲרָבָה תִּבְכֶּה לְמַעֲנֵנוּ כָּל רֶגַע וְכָל שָׁעָה וְכָל

הַיְמָמָה. תִּבְכֶּה כְּשֶׁנִּזְרַע וְתִבְכֶּה כְּשֶׁנִּקְצֹר וְתִבְכֶּה בְּלֶכְתֵּנוּ

קָשִׁים מִבַּחוּץ וּפְרִיכִים כְּמוֹ בָּצֵק בָּעֲצָמוֹת, בְּלֶכְתֵּנוּ אַחַר הַמִּטּוֹת

הִיא תִּבְכֶּה מִתּוֹכָהּ בִּישִׁיבָה מִזְרָחִית וּבִילָלָה מִזְרָחִית מְסֻלְסֶלֶת

שֶׁתִּמְשֹׁךְ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה אֶל גְּרוֹנָהּ בְּשָׁעָה שֶׁל דִּמְדּוּמִים בִּדְמָמָה

בְּדִמְדּוּמִים בְּדִמְדּוּמֵי דִּים וּבַחֲשֵׁכָה וּבְדִמְ דִּמְעוֹתֶיהָ וְיָבוֹאוּ

הַדְּמָעוֹת בְּטִפּוֹת הַשְּׂרָף שֶׁל הָאֹרֶן כָּבֵד דָּבִיק וְחָרִיף וָזָר

(מַה זָּר לָאַלּוֹן וְלָאֵלָה לָאֶשְׁחָר וְלַתָּמָר) וְיִהְיוּ לְנַהֲרוֹת הָאָרֶץ

מְלוּחִים כִּדְמָעוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְווֹת מֵהֶם אֶלָּא לִרְאוֹתָם

זוֹרְמִים בִּכְבֵדוּת מִקַּו הַפָּרָשָׁה

לִשְׁנֵי הַיָּמִים

זֶה שֶׁל אֶתְמוֹל וְזֶה שֶׁל מָחָר

שֶׁתִּבְכֶּה עָלֵינוּ שֶׁקּוֹלַאז' חַיֵּינוּ טְלָאִים שֶׁל אֵבֶל (וְאֵין עוֹד

כֹּחַ, אֵין עוֹד) וִילָדִים שֶׁנּוֹלָדִים לָנוּ

הַקּוֹד הַגֶּנֶטִי שֶׁלָּהֶם כְּפוּף זִכְרוֹנוֹת וְגֵוָם הָרַךְ נוֹטֶה

לְפָנִים כְּאִלּוּ בִּבְהִילוּ תָּמִיד