בננות - בלוגים / / אמא שלום . משהו למבדיל בין הזכרון למסיבות העצמאות
חוה פנחס כהן
  • חוה פנחס כהן

    ילידת יפו, בת למשפחה קומוניסטית ממוצא בולגרי. גדלה ברמת החי"ל. בגיל 8 התייתמה מאביה שנהרג בתאונת עבודה. עברה לגור ברמת-אביב ולמדה בבית הספר התיכון ''אליאנס''. בגיל 16 החלה בתהליך התקרבות לעולם היהדות. אחר שירות צבאי כמורה-חיילת למדה ספרות עברית ותולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים. בו בזמן למדה וקבלה תעודת הוראה ממכון "כרם" לחינוך יהודי הומניסטי. לאחר לימודיה, נישאה ליוסי ונולדו להם ארבע בנות. ב-1982 עברה המשפחה להתנחלות ענתות באזור ואדי קלט וכעבור ארבע שנים יצאה מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות לשליחות של שנתיים בארצות הברית. עם שובם ארצה השתקעו והתבססו ברחובות. ב-1995 חלה בעלה ונפטר כעבור שנתיים. עם מותו, חזרה המשפחה לירושלים. חוה למדה בבית המדרש "אלול", התחילה ללמוד בבית המדרש "בבלי ירושלמי" ולמדה במכון הרטמן. מאז 1989 עורכת את כתב-העת לתרבות יהודית "דימוי". בנוסף על כך מלמדת ספרות והבעה בכתב בבתי-ספר תיכוניים ובמכללות, מרצה באוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון, מנחה סדנאות שירה, חוקרת-עמיתה במכונים שונים ופעילות ציבורית נרחבת. זכתה בפרס ביכורים ע"ש ירוחם לוריא על ספרה "הצבע בעיקר". בתשנ"ה זכתה בפרס ראש הממשלה, ב-1998 זכה ספרה "נהר ושכחה" בפרס אקו"ם לשירה וב-2002 זכתה בפרס אלתרמן לשירה. ספריה: הצבע בעיקר (תל-אביב : עם עובד, תשנ"א 1990) מסע איילה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1994) נהר ושכחה : שירים, 1994־1997 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1998) <עריכה, לאה שניר> שירי אורפאה : 1998־1999 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2000) <עריכה, לאה שניר> משיח : שירים על מה ששח לי מנחם אהובי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2003) <רישומים, מרים גמבורד> הגנן, הכלבתא והשרמוטה : על הצורך האינסופי לתקוע מסמרים בקרסוליו של אלוהים (טריפטיך) (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2006)

אמא שלום . משהו למבדיל בין הזכרון למסיבות העצמאות


הקשר הטראגי שבין אהבת המקום לנוכחות המוות והקינה לרצון. דמותה של אמא שלום אחותו של רבן גמליאל שהיה דמות מרכזית שפעל בדרך האמצע שעמדה בתווך בין אחיה לבין בעלה רבי אלעזר שהיה מיסטיקאי  ואחיה, רבן גמליאל הדיר אותו מבית המדרש ובכך גזר מוות על אחד משניהם. המתח הזה בין אפשרויות קוטביות שאינן מסוגלות לדור בכפיפה מצוי במקום הזה, ורק הדמות המיתולוגית של אמא שלום, יכולה לעמוד מולם ולהציע אפשרות אחרת. מוקדש לחג העצמאו הבא עלינו לטובה

בלכתנו אחר המיטות

 

 

כַּאֲשֶׁר תַּעֲמֹד אִמִָּא שָׁלוֹם,* הָאִשָּׁה הָאַחַת הַגְּדוֹלָה לְמַרְאֶה

בְּצַד הַדֶּרֶךְ. בְּשַׁעַר הַגַּיְא אוֹ לְיַד הַקַּסְטֶל תַּחַת אֹרֶן קָנָרִי

וְתִבְכֶּה לְמַעֲנֵנוּ כְּמוֹ עֲרָבָה תִּבְכֶּה לְמַעֲנֵנוּ כָּל רֶגַע וְכָל שָׁעָה וְכָל

הַיְמָמָה. תִּבְכֶּה כְּשֶׁנִּזְרַע וְתִבְכֶּה כְּשֶׁנִּקְצֹר וְתִבְכֶּה בְּלֶכְתֵּנוּ

קָשִׁים מִבַּחוּץ וּפְרִיכִים כְּמוֹ בָּצֵק בָּעֲצָמוֹת, בְּלֶכְתֵּנוּ אַחַר הַמִּטּוֹת

הִיא תִּבְכֶּה מִתּוֹכָהּ בִּישִׁיבָה מִזְרָחִית וּבִילָלָה מִזְרָחִית מְסֻלְסֶלֶת

שֶׁתִּמְשֹׁךְ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה אֶל גְּרוֹנָהּ בְּשָׁעָה שֶׁל דִּמְדּוּמִים בִּדְמָמָה

בְּדִמְדּוּמִים בְּדִמְדּוּמֵי דִּים וּבַחֲשֵׁכָה וּבְדִמְ דִּמְעוֹתֶיהָ וְיָבוֹאוּ

הַדְּמָעוֹת בְּטִפּוֹת הַשְּׂרָף שֶׁל הָאֹרֶן כָּבֵד דָּבִיק וְחָרִיף וָזָר

(מַה זָּר לָאַלּוֹן וְלָאֵלָה לָאֶשְׁחָר וְלַתָּמָר) וְיִהְיוּ לְנַהֲרוֹת הָאָרֶץ

מְלוּחִים כִּדְמָעוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְווֹת מֵהֶם אֶלָּא לִרְאוֹתָם

זוֹרְמִים בִּכְבֵדוּת מִקַּו הַפָּרָשָׁה

לִשְׁנֵי הַיָּמִים

זֶה שֶׁל אֶתְמוֹל וְזֶה שֶׁל מָחָר

שֶׁתִּבְכֶּה עָלֵינוּ שֶׁקּוֹלַאז' חַיֵּינוּ טְלָאִים שֶׁל אֵבֶל (וְאֵין עוֹד

כֹּחַ, אֵין עוֹד) וִילָדִים שֶׁנּוֹלָדִים לָנוּ

הַקּוֹד הַגֶּנֶטִי שֶׁלָּהֶם כְּפוּף זִכְרוֹנוֹת וְגֵוָם הָרַךְ נוֹטֶה

לְפָנִים כְּאִלּוּ בִּבְהִילוּ תָּמִיד

שֶׁתִּבְכֶּה עָלֵינוּ אִמָּא שָׁלוֹם שֶׁמְּקוֹרוֹתֵינוּ יְבֵשִׁים וְהַשְּׁעָרִים
נְעוּלִים וּמַחֲלִידִים וּמְלָחִים שֶׁבְּדִמְעוֹתֶיהָ יָבוֹאוּ לְמִלְחֵי הָאֲדָמָה
וּמַשֶּׁהוּ מִזֶּה (אָמְנָם אָנֶמִי)
עוֹד יִצְמַח
 
וְהִנֵּה מְכַסִּים כָּאן עוֹד בּוֹר
 
 
*        אמא שלום – אשתו של ר' אליעזר הגדול ואחותו של רבן גמליאל.

12 תגובות

  1. יוכבד בן דור

    תודה לך חווה על"שני הימים זה של אתמול וזה של מחר"

    כי "אדם צריך לאדם
    שיהא מעבירו באהבה(כמו אמא שלום)
    אפשר גם בשיר
    להימצא במקום שאין קרוב ממנו."

  2. אהוד פדרמן

    חוה, תפילת קינה רבת עוצמה. ושפתך עמוקת השורשים תואמת את התוכן
    והתמונות בהירות וקשות למראה.

    ושאלה קטנה לגבי המילה בבהילוּ
    האם זו מילה תקנית בעברית, או רק סלסול צלילי לכאילו ?

    והערה, (אמנם אנמי), הרחיק אותי מהשיר

    • תודה אהוד. על דבריך ועל הערתך. המילה "בבהילו" תקנית לחלוטין ומקורה בהגדה של פסח כחלק מ"הא לחמא עניא"

      • אהוד פדרמן

        תודה על ההכונה למקור המילה בהילוּ,

        ובדקתי ומצאתי שמקור המילה ארמי והשתמשו בה בתנ"ך פעם אחת :

        " אֲזַלוּ בִבְהִילוּ לִירוּשְׁלֶם " (עזרא ד' 23)

        אגב, גליתי גם שספר עזרא בחלקו כתוב ארמית.

        • כל הקטע של הא לחמא עניא הינו בארמית, לכן חשבתי שזה פשוטו של עניין ש"בבהילו" יש בו מן העברית ומן הארמית. תודה שחקרת

  3. שיר יפה מאד חוה
    אוהבת את השילוב הזה של רחוק וקרוב
    של עתיק וחדיש אוהבת מאד את שפת השיר
    ו-אמא , שלום !
    למדתי משהו , תודה 🙂

    • אמא שלום, או שלומית או אולי כל הכמיהה לשלום היא כמיהה לאם גדולה שהיא חכממה כמו אמא שלום. אולי. תודה לך ריקי

      • שיר נפלא ונוגע,חוה, שתבכה אולי משהו מדמעותיה ירווה את זרעי השלום ,וכמה יפה השם אמא שלום חידשת לי במדרש שהבאת .

    • איכשהו כולנו לומדים מאמא שלום. בצניעות רבה, ומתוך תודעה בעלת ערך עצמית היא חותרת למטרתה

  4. יפה מאוד ועצוב.
    רטוב מדמעות. משהו צילצל לי דים -דם ולא ידעתי אם זה פעמון (כמו בתהלוכות אבל) או טפטוף הדמעות, או הדם.
    ושמחה שהשכלתי, בדבר שלא הכרתי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחוה פנחס כהן