גלית וסקר משוררת מוסיקה
את השיר הזה כתבתי אחרי אכזבה שהייתה לי ממדור ספרות באחד העיתונים. אמרו לי לא ומצד שני פרסמו שיר של מישהו אחר, כזה לא ראוי… אז בטוח אמרתי פרוטקציה. לפחות יצא לי שיר ואני בטוחה שכל אחת ואחד מאיתנו מרגישים כך לפעמים…
במבוע היצירה/ גלית וסקר
מִבֵּין לְחִיצוֹת יָדַיִם הדוּקוֹת נחְלצוֹת טִפּוֹת זֵיעָה מָרָה
וְיַשְׁקוּ אֶת עֵץ הַתְּאֵנָה לְכַסּוֹת בְּעָלָיו, שִׁיר שִׁיר וּבְעָלָיו
סִימָנֵי הַנִּקּוּד הֵם אוֹתוֹת הַהֵיכֶּר לְשִׁיר שֶׁעָבַר עָלָיו
מַכְשִׁיר הַדְּפוּס.
יַכְשִיר כֹּל שִׁיר לְהִתְפַּרְסֵם.
צִיפּוֹרְנֵי הָאַכְזָבָה קוֹרְעוֹת אֶת יְרִיעַת הַתִּקְוָה שֶׁפָּרַשְׂתִּי.
בִּדְמִי יָמֶיהָ שֶׁל כְּתִיבַתִי שָׁקַעְתִּי
בְּמָבּוֹע הַיְּצִירָה.
לגלית, גם אני מרגישה כמוך. הבעייה היא אחרת, לפני כשנה הובטח על ידי המדור לספרות לפרסם לי שיר ואני בטוחה גם לרבים אחרים. שולמית גלבוע הייתה העורכת הספרותית. כעת המדור שינה את צורתו ואת מיקומו בעיתון הוא מצד אחד התרחב וזכה לבמה פופוליסטית. אכן, אלי הירש נותן את הטון כעת והוא לטעמי, לא נוהג בהגינות כלפי הכותבים בארץ. במיוחד כאשר הוא מכריז על סחורתו. לו היו שיריו באמת בעלי איכות בלתי רגילה, ולו אלי הירש היה קול ייחודי בשירה העברית הייתי עוצמת עיניים. ולא כך הוא. הקול אינו קול ייחודי ועל השאר אני לא רוצה לדבר.
מישהו לידי קרא לזה שחיתות.
שיהיה לכולנו טוב.
שושנה ויג
שושנה יקרה
מעניין איך את רואה את העולם, כאשר מדובר בשירתך שלך הרי זו: "בבחינת התבואה שהצלחתי לקצור"
וכאשר מדובר בשירת אחרים – זו סחורה,
מה שלא בהכרח דבר רע, כי כל משורר רוצה שספריו ימכרו, ואולי אפילו מייחל לכך.
אני מאחלת לך הצלחה בספרי שירייך הרבים שיצאו לאור בעתיד אפילו שמחיר החיטה נמצא בירידה והאורז בעלייה.
רננה