ליזה קרנינה-על 'אש בבית' של איריס לעאל 27/11/2008 11:23:06
פורסם היום בגיליון ''טיים אאוט''
ליזה קרנינה
"אש בבית", איריס לעאל
זמורה_ביתן, 316 עמ''
איריס לעאל צילום: תמיר שר
****
"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו אך כל משפחה אומללה הינה אומללה על פי דרכה", כך קבע טולסטוי בפתח הרומן הנודע שלו, "אנה קרנינה". איריס לעאל ("חוות המרפא", "אושר פתאומי") מתכתבת במודע ברומן "אש בבית" עם קביעה מפורסמת זו, כשהיא שואלת כבר בפתיחה: "כיצד אם כן נראות משפחות טובות? היכן מצוי אושרן?". את המענה לשאלות המורכבות מנסה לעאל לתת בעזרת גיבורה טולסטויאנית משל עצמה, אשה יפה בשם ליזה.
"אש בבית", שנכתב בגוף שלישי, מספר בטכניקה של זרם תודעה את קורותיהם של ליזה בת ה_40 ובעלה, אדי, סוחר אמנות הצעיר ממנה בשנים רבות. השניים מארחים לסופשבוע בביתם שבכפר את חבריהם, ארקדי ואניה, אמן רוסי וחברתו המסתורית, מה שמוביל בסופו של דבר להתלקחות של יצרים וכעסים המבעירים אש בבית. תוך כך הקורא נשאב גם אל עברה של ליזה, אל ימי ילדותה במשפחה מזרחית קשת יום, אל יחסיה עם אמה העוסקת במיסטיקה, אל יחסיה עם בעלה הראשון והבורגני, אל גירושיה ואל היכרותה עם בעלה הנוכחי. הזכרונות כמו נמסרים היישר ממרתפי תודעתה הנפתלת של הגיבורה.
בדומה לטווס הפוער את מניפת זנבו העשירה, פורשת לעאל את מניפת נפשה המסוכסכת של ליזה: אשה באמצע החיים שמלאה בספקות, בחששות, באהבות, בקנאות, בזכרונות ובאכזבות. זירת ההתרחשויות היא בית כפרי אליו עקרו בני הזוג לאחר שמאסו בעיר הגדולה. אך דווקא הבדידות בשניים, הרחק משאון הכרך, מחדדת ומעצימה את המשבר שבו שרוי הזוג.
יהיה זה עוול להתמקד בשאלה "על מה הספר?", כיוון שהעיקר ב"אש בבית" מצוי בחורים ולא בחוטים, במרווחים שבין המילים ולא בסיפור עצמו, בתהליך הפיתוח של התמונה ולא בתוצאה. אצל לעאל הנרטיב פחות חשוב, כי העיקר מצוי דווקא בכל אותם המעקשים שבדרך, וכן בשפתה המרובדת והעשירה.
עוול נוסף ייעשה לספר אם נתמקד ברובד החיצוני שלו, בכל אותם חומרי נפץ חברתיים הטמונים בו: פערים חברתיים, רוסים מול מרוקאים, צפוניים מול דרומיים, משכילים מול בורים ופירומנים. האש האמיתית ב"אש בבית" היא דווקא האש האישית, לא הלהט החברתי_לאומי. כך למשל, ליזה, בת למשפחה שמוצאה במרוקו, יכולה היתה להיות ממוצא נורדי או הודי.
"אש בבית" הוא רומן חריג ומפתיע שמתכתב עם מיטב הספרות העולמית. בגלל היותו כה מרובד, עשיר, סמיך ופרטני, הקריאה בו אינה קלה. זהו בהחלט אינו ספר שמיועד למי שמורגלים לסגור את היום בכמה עמודים מענגים. לעאל אינה חוששת להכביד על קוראיה, ולכן כתיבתה דורשת ריכוז ומאמץ. אך למי שיחליטו לצאת למסע מילולי כמעט מפרך זה, צפויה צעידה מתגמלת. // דפנה שחורי
ליזה קרנינה
27/11/2008 13:55
ריקי
תודה על מאמר ענייני ומרוכז , נקרא מסקרן
ליזה קרנינה
27/11/2008 13:57
דפנה שחורי-לריקי
ריקי תודה ואגב, המאמר מרוכז וענייני בגלל בקשת העורכים תמיד לקצר, לכתוב מעט מילים.
הספר היפה הזה ראוי לביקורת מפורטת יותר אם כי נכון שאפשר גם במילים ספורות להעביר את מה שרוצים ואני מקווה שהצלחתי בזה
ליזה קרנינה
27/11/2008 14:05
דפנה שחורי-לריקי
המגמה של ביקורות קצרות(עד חמש מאות מילה) רווחת כמובן בכל העיתונים ולאו דווקא ב''טיים אאוט''
וזה רק חלק מפשיטת הרגל של הביקורת
וממצבה העגום
ליזה קרנינה-על 'אש בבית' של איריס לעאל
27/11/2008 14:24
ריקי
ידועה מיטת הסדום הזו , אך עדיף על לא כלום
מכל מקום, כתיבתך בהחלט פותחת צהר נאה וברור לספר
ליזה קרנינה
27/11/2008 14:01
שלהבת
הכתבה שלך מעניינת, אבל הספר מפרך קצת יותר מדי כאילו הסופרת מנסה לעשות הוקוס-פוקוס שבו במקום להוציא נגיד שפנים היא מוכרחה להוציא זיקוקים וזה לא תמיד מצליח, מה לעשות...
מעניין יעל, פתחת ברשימה שלך נושאים שאני רק נגעתי בהם
גם ההשוואה לרונית מטלון ובכלל, אוהבת מאד את הכתיבה שלך שתמיד בגובה העיניים ולא משנה על מה את כותבת
ליזה קרנינה-על 'אש בבית' של איריס לעאל
27/11/2008 17:06
אמיר אור
המממ.. מעורר תיאבון.
ליזה קרנינה-על 'אש בבית' של איריס לעאל
27/11/2008 18:26
דפנה שחורי-לאמיר אור
:):}:)
ליזה קרנינה-על 'אש בבית' של איריס לעאל
28/11/2008 09:50
נעמה
ספר משעמם ומנופח מרוב חשיבות עצמית. נדמה שכל רגע הוא יתפוצץ לכותבת בפנים. מין אגו טריפ כזה. קראתי בגלל המלצה מלאת סופרלטיבים של איזה מבקר, ואין לי אלא לומר שמדובר בכותבת עם הפרעת אישיות קשה.
ליזה קרנינה-על 'אש בבית' של איריס לעאל
28/11/2008 16:58
רחל
נעמה, אין לי מושג בנוגע להפרעות שלה אבל את לא נראת לי על פי תגובותיך כמי שניהנת מאישיות מלבבת במיוחד
